לא בכדי זוכה ז'אנר הסלסולים לכינוי "תעשייה". קצב העבודה, אספקת החומרים וייצור המוצרים הם משהו שאפשר להשוות למפעל מכוניות מפויח בדטרויט והרבה פחות לתעשייה ארטיסטית ומשוחררת. אולי דווקא בגלל זה, אפשר להבין את הכמות המועטה של שירים משמעותיים בשנת תשע"א. במאמץ להרים להיטים שיענו על הביקוש העצום, אין ברירה אלא לייצר פורמט קבוע על אותו שטאנץ, עד שלקהל יימאס. ואכן, נראה שהשנה קצת נמאס לו - ובכל זאת היו כמה שירים יוצאים מן הכלל שהצליחו להותיר חותם שיציל את השנה הזאת. נקווה שבשנה הבאה יהיה טוב יותר.
עומר אדם - "בניתי עלייך"
אחרי השנה שהיתה לאדם, כבר ברור שמדובר בזמר מצוין. הקול המשמעותי ביותר שיצא מ"כוכב נולד" יילך וישתבח עם השנים וזה כמעט מפחיד. "בניתי עלייך" הוא השיר הבולט ביותר שלו, גם אם הוא לא מחדש כלום ומזכיר שירים אחרים, בין היתר "מבט שנוגע" של מושיק עפיה. עדיין, זו היתה השנה שלו - ואף מילה על מרגול.
עופר לוי - "חלום מתגשם"
דווקא בסוף "בדרך שבחרתי", האלבום הדי מאכזב של עופר לוי, הסתתר שיר מטלטל שהמפיקים אולי לא שמו לב אליו. זהו שיר דרמטי מלא בעוצמה אופיינית ללוי, עוצמה שמשתקת גם את השטויות שהוא מדבר במהלך השנה.
דודו אהרון - "בואי נדבר"
שנייה לפני שהשנה נסגרת, דודו אהרון הוציא שיר מצוין שממשיך את הקו של נביאו, משה פרץ - חפלה בעלת אופי ערבי ומלאת חום.
שרית חדד - "מאחלת לך"
"20", אלבומה האחרון של שרית חדד, הוא מאסטר פיס. יש בו כמות שירים כשם האלבום ואחוז ההצלחה בבחירתם מדהים, כמעט ואין בו נפילות. מעל כולם בולט "מאחלת לך", שיר פרידה כואב שדוקר את הלב ברכות. העיבוד המעולה של הנרי, שהוא גם יוצר השיר, בשילוב הביצוע הבשל והשלם של שרית חדד, הופכים את השיר לאחד הטובים בקריירה שלה.
אתי ביטון - "אולי תאמר"
הזמרת שמאיימת כבר יותר מדי זמן להיות הצלע הנשית החדשה בז'אנר, לצד זהבה בן ושרית חדד הנצחיות, הוציאה את הלהיט הענק "פתגם סיני" שזכה להצלחה גדולה. השיר המדליק הזה, לא השאיר רושם שמדובר בזמרת בעלת יכולות מיוחדות. רק כמה סינגלים לאחר מכן, כשהגיע "אולי תאמר" כבר אי אפשר היה להתעלם מהעובדה שמדובר בזמרת מצוינת. עכשיו נשאר רק להטביע חותם, אבל בינתיים היא יורה סינגלים ובקצב הזה יגמרו הכדורים עוד לפני שהמטרה נכבשה.
שלומי סרנגה - "זה רק נדמה לך"
שלומי סרנגה הוא זמר הרפתקן, שתמיד מצליח להמציא את עצמו מחדש. בתוך כלוב הזהב המאוד מצומצם של זמר המבצע מוזיקה יוונית, הוא מתנהל כאילו בדובר במרחב נטול גבולות. "זה רק נדמה לך" הוא השיר הטוב ביותר שהוציא ואפשר לסמוך עליו שגם בשנה הבאה סרנגה ידע להוציא לפחות עוד אחד כזה.
כוכבי "חי בלה לה לנד" - "חי בלה לה לנד"
שיר הנושא של תכנית הטראש שהפכה כבר לקאלט היה מוצלח מהשנייה הראשונה: מילים של יוסי גיספן ולחן של עדי לאון זו כבר התחלה טובה. מבצעי השיר ממילא שייכים לליגת העל הווקאלית בישראל, ובראשם זהבה בן שמספיק מאוול אחד שלה כדי להפוך את השיר מג'ינגל למשהו שהיה מצליח גם בלי תכנית הטלוויזיה. פלא שאי אפשר להפסיק לשיר את זה?
ישי לוי - "הזונה מרחוב ש"ך"
עוד הברקה מתוך האלבום האחרון של לוי, "האחת שלי". זהו שיר שמעיד קודם כל על אומץ. מול קהל כל כך שמרני ומול אילוצים שמסרסים כמעט את כל הזמרים בז'אנר, ישי לוי מצליח להתמודד ומוכיח שאולי בעצם לא מדובר בקהל מסוגר. הפחד שהשיר לא יהיה בחתונות ובאירועים משפחתיים לא הרתיע את לוי. אנחנו הרווחנו יצירת מופת.
ישי לוי - "עננים"
בית אחד ופזמון, זה כל מה שיש בשיר המצוין הזה. זהו שיר שהוקלט כסקיצה ובזכות ביצוע פנומנלי של לוי נשאר ככה. לוי מגיע בשיר לעוצמות שספק אם הוא בעצמו מגיע אליהן היום.
משה פרץ - "ארוץ עד אלייך"
שיר השנה, הוא באופן הגיוני, קצבי. רוב השירים השנה כוונו למותניים ומטה (כמו שהיטיבה להגדיר נינט כשניסתה לרדת על אייל גולן) ומשה פרץ עשה זאת יותר טוב מכולם. אבל ההישג היפה של משה פרץ הוא בכך שהוא לא יצר שיר מטומטם. להפך, יש ב"ארוץ עד אלייך" לא מעט תחכום. הוא בנוי נהדר ודורש אקרובטיקה ווקאלית. השיר הזה גם הביא את הבשורה המוזיקלית שאחריה הולכים בימים אלא תאומו דודו אהרון ואחרים. אחרי האווירה היוונית, הכיוון עכשיו הוא יותר ערבי. מי יודע, אולי זה יביא את השלום.
