חוקרים שהגיעו לרמות אתיופיה כדי לעקוב אחרי קופי ג'לאדה לא העלו בדעתם שהסיפור המעניין ביותר של המסע יגיע דווקא מהמרעה הסמוך. שם הם הבחינו בפר מטפס על גבו של חמור זכר. אבל מה שהפתיע אותם יותר מהמפגש עצמו היה התגובה של החמור: במקום להתרחק, לבעוט או להפגין התנגדות, הוא נשאר במקומו וקיבל את קרבתו של הפר.
החוקרים החליטו לעצור את עבודתם המתוכננת ולבדוק מה קורה בין השניים. מהר מאוד התברר שלא מדובר במפגש חד-פעמי. הפר והחמור, ששייכים לבעלים שונים ונפגשים רק כשהעדרים יוצאים למרעה, חיפשו זה את קרבתו של זה פעם אחר פעם. הם התקרבו, התחככו, ליקקו זה את זה - וגם קיימו מגע מיני.
כעת המפגשים החריגים האלה עומדים במרכזו של מחקר שפורסם בכתב העת המדעי Current Biology ב-2 בנובמבר. החוקרים מאוניברסיטת פיזה שבאיטליה אומרים שהסיפור מעלה שאלות לא פשוטות על הקשר בין מין, חברות ובחירה בעולם החי.
51 מפגשים מיניים - ולא בגלל מחסור באפשרויות
לשני בעלי החיים העניקו החוקרים שמות בעלי משמעות מיוחדת: אכילס, הפר, ופטרוקלוס, החמור. השמות נלקחו מהמיתולוגיה היוונית, שבה אכילס ופטרוקלוס מתוארים כשני גברים בעלי קשר עמוק במיוחד, שזכה לאורך השנים גם לפרשנויות רומנטיות.
במשך שמונה ימי תצפית, שנפרשו על פני כשבועיים במרץ 2026, תיעדו החוקרים לא פחות מ-51 מקרים שבהם אכילס עלה על גבו של פטרוקלוס. ב-34 מהמקרים תועד גם מגע מיני מלא שכלל חדירה.
אבל אלה לא היו מפגשים מיניים בלבד. לפני ואחרי המגע המיני נצפו השניים מלקקים זה את זה, מתחככים ומתקרבים באופן שמזכיר גילויי חיבה. החמור אף נהג ליזום את הקרבה בין השניים ולהפנות את חלקו האחורי לעבר הפר, כאילו הזמין אותו.
"המפגשים המיניים בין אכילס לפטרוקלוס לא היו אירועים מבודדים", הסבירה פרופ' אליזבטה פלאג'י מאוניברסיטת פיזה, שהובילה את המחקר. "מה שבאמת משך את תשומת ליבנו היה העובדה שהם היו חלק ממערכת יחסים חברתית עקבית ובררנית מאוד בין שני בעלי החיים".
ההפתעה הגדולה היא שלאכילס ולפטרוקלוס דווקא היו אפשרויות אחרות. במרעה הסתובבו פרות, פרים, חמורים ואתונות. שניהם יכלו ליצור קשרים עם בעלי חיים בני מינם, זכרים או נקבות, ובכל זאת בחרו פעם אחר פעם זה בחברתו של זה.
אכילס אמנם ניסה להתקרב גם לחמורים אחרים, אך אלה לא הגיבו בהתלהבות. בניגוד לפטרוקלוס, הם הפגינו סימני התנגדות, ובהם התרחקות, אוזניים משוטחות ותנועות מאיימות.
באחת התצפיות, כשאכילס ניסה ליצור מגע עם חמור אחר, פטרוקלוס התקרב והצליח להסיט בחזרה את תשומת ליבו של הפר. החוקרים גם הבחינו שפטרוקלוס נהג לגרש פרים אחרים שהתקרבו אליו.
לדברי אנדרה דה קרוז, אחד החוקרים, "הם בחרו שוב ושוב להישאר קרובים זה לזה והפגינו מגוון רחב של התנהגויות חברתיות, כמו ליקוקים, התחככויות ונגיעות חוטם, לצד ההתנהגות המינית החוזרת".
ככה זה נראה
אהבה, חברות או משהו שהמדע עדיין לא מבין?
התנהגות מינית בין בעלי חיים מאותו מין אינה תופעה חדשה למדע. היא תועדה אצל מינים רבים, בהם דולפינים, קופי בונובו וציפורים. במקרים מסוימים חוקרים סבורים שמגע מיני משמש גם לחיזוק קשרים חברתיים ולהפחתת מתחים, ולא רק לרבייה.
אלא שהמקרה הנוכחי חריג במיוחד: לא רק שמדובר בשני זכרים, אלא גם בשני בעלי חיים ממינים רחוקים מאוד מבחינה אבולוציונית, שאין ביניהם אפשרות להעמיד צאצאים.
לכן החוקרים מתקשים להסביר את הקשר באמצעות ההשערות המקובלות, כמו מחסור בבני זוג זמינים או התנהגות שנועדה להפגין דומיננטיות.
"הממצא המרכזי אינו רק שפר עלה על חמור זכר", הסבירה החוקרת מרטינה פרנצ'סקוני. "העניין הוא שההתנהגות המינית החריגה הייתה חלק ממערכת יחסים חברתית רחבה יותר, שהתאפיינה בהעדפה ברורה של שני בעלי החיים זה את זה".
אבל האם אפשר באמת לקרוא לזה אהבה?
פלאג'י נזהרת מלקבוע זאת. לדבריה, אפשר לתעד את ההעדפה ההדדית, את המגע החברתי החוזר ואת ההתנהגות המינית, אבל אין דרך לדעת בוודאות מה בעלי החיים הרגישו.
"עלינו להבחין בין מה שאנחנו רואים לבין מה שאנחנו מסיקים על החוויה הרגשית שלהם", הסבירה בריאיון לעיתון הספרדי אל פאיס.
ויש גם התפתחות נוספת בסיפור. אכילס ופטרוקלוס שייכים לבעלים שונים, ולכן גם בתקופת התצפיות הם נפרדו מדי ערב ונפגשו מחדש במרעה למחרת.
בהמשך, כשהמרעה התייבש בעונה היבשה, נאלצו הרועים להוביל את העדרים לאזורים אחרים, והשניים הופרדו לתקופה ממושכת.
לדברי פלאג'י, תלמידיה שנותרו באתיופיה מנסים כעת לתאם מפגש מחודש בין בעלי העדרים, כדי שאכילס ופטרוקלוס יוכלו להיפגש שוב.
אם המפגש ייצא לפועל, החוקרים מתכוונים לחזור ולתעד את השניים. אחת השאלות המסקרנות ביותר היא אם אחרי חודשים בנפרד הם עדיין יחפשו זה את קרבתו של זה - או שהקשר יוצא הדופן יישאר בגדר פרק קצר ומסתורי בתולדות חקר ההתנהגות של בעלי החיים.