ב - 1946 התגייס משה שעוני לפלי"ם- הפלוגה הימית של הפלמ"ח, שהיתה תחת פיקוח ה"מוסד". באימוני הפלמ"ח בקיסריה התוודע לחיים חפר (פיינר), חיים גורי, שייקה אופיר (גולדשטיין) ואחרים. שהיוו את הגרעין הקשה של הווי הפלמ"ח. צ'יזבטים, פילייטונים וחיקויים סביב המדורה הפלמח"ית יצרו ידידות ארוכת שנים, והיוו את הבסיס ממנו צמח מאוחר יותר הבידור הישראלי.
מלבד קומזיצים לאור הירח היתה לפלי"ם גם שליחות ציונית - הברחת מעפילים בספינות מנמלי אירופה. ב - 1947 נשלח שעוני לפראג, משם למרסיי, שם הוא הופך למפקד של מחנה פליטים. שם הוא שומע לראשונה על גורלם של הוריו, שנרצחו ע"י הנאצים.