בסתיו של 68 מוצאים הולווט מחליף לקייל בדמותו של דוג יול, בסיסט, גיטריסט וקלידן. יול היה מוסיקאי טוב אבל לא הגיע לקרסוליו של קייל במה שנגע ביצירתיות וחידוש. מכאן, מתחילה תקופה שבה הלהקה הופכת ללהקת ליווי של ריד, שכותב את השירים, מלחין אותם ומנהיג את הלהקה. ב1969 מוציאה הלהקה אלבום שלישי בשם הלא מקרי, "The velvet underground". האלבום השלישי מציג צליל יותר שקט ומלודי, שירי אהבה רכים ורוק פשוט. הלהקה יוצאת לסיבוב הופעות מצליח מאוד באמריקה.