השב"כ פנה באחרונה למשרד המשפטים בבקשה שינסח חוק שיתיר האזנות סתר לכל אמצעי התקשורת שאינם מוזכרים בחוק הקיים. הבקשה לחוק נועדה להסדיר את הציתות לאמצעי תקשורת חדשים, בהם רשת האינטרנט ותקשורת לוויינית, שאינם מכוסים בחוק האזנות סתר הנוכחי.
ההתפתחות המואצת של טכנולוגיות תקשורת בעשור האחרון הביאו לכך שהשב"כ נתקל בתחכום רב בהעברת תשדורות בין גורמים עוינים. בשנה האחרונה הצטייד האירגון בציוד משוכלל ובכוח-אדם מיומן כדי לצותת לתשדורות הללו, אולם כדי שיוכל לעשות בהם שימוש יש צורך בעדכון החוק. חוק הבזק וחוק האזנות סתר מכסים בצורתם הנוכחית רק האזנות סתר הקשורות לטלפונים רגילים וטלפונים סלולריים.
השב"כ מבקש להסדיר בחוק גם פיקוח על האזנות סתר בתחומים של תקשורת לוויינית, קווי תקשורת בינלאומיים של "ברק" ו"קווי זהב" שעדיין לא כוסו בחוק, אינטרנט ודואר אלקטרוני.
משרד המשפטים שוקד על מציאת פתרונות משפטיים לבקשת השב"כ. הפתרון עשוי להיות משולב בחוק השב"כ, עליו שוקדים בימים אלה בכנסת. במצב הקיים, השב"כ רשאי להאזין לאזרחים ישראלים כדי למנוע פעילות חתרנית וכזו המסכנת את ביטחון המדינה, לאחר שקיבל אישור מראש הממשלה. לצורך זה, נפגש ראש הממשלה מדי שבוע עם אחד מראשי האגפים באירגון, שמעביר לו רשימת אזרחים מואזנים ובקשות עבור מועמדים להאזנה.
במדינות רבות בעולם הנושא כבר עורר מחלוקת. בארה"ב הוסמכה סוכנות ה-אן.אס.איי, העוסקת במודיעין אלקטרוני, לעבור על כל תשדורות הדואר האלקטרוני. היא עושה זאת בעזרת מחשבים רבי-עוצמה ותוכנות המאתרות מילים בתשדורות, העשויות להעיד על פעילות חתרנית שעלולה לפגוע בביטחון המדינה. בגרמניה, לעומת זאת, מסרבים השלטונות לאשר שימוש בתוכנות אלו בטענה כי זו פגיעה בפרטיות.