חשיבותו של דקארט כפילוסוף בכך שהעלה סוגיות מטאפיזיות ואפיסטמולוגיות הרות גורל, אשר טרם יושבו עד ימינו אנו. הדואליזם הקרטזייני (ההבחנה בין גוף לנפש) הוא מקור הבעיה הפסיכו-פיזית (בעיית מהות הקשר בין הגוף לנפש), היא בעיה בסיסית בפילוסופיה החדשה.
נסיונו התקדימי של דקארט להוכיח את קיום האל באופן רציונלי, החל תהליך של חילון בפילוסופיה המערבית, בנותנו לגיטימציה לדיון מסוג זה.
מושג ה"אני" הקרטזייני, דהיינו - תפיסת האדם כדבר חושב ותיקוף קיומו מתוך כך, מהווה אבן דרך בפילוסופיה המערבית. תפיסה זו אומצה על ידי פילוסופים רציונליסטים ואמפיריציסטים כאחד.