ב-1864, לאחר 3 שנות נדודים בין אנגליה ושבדיה, התיישב בקונין באיטליה,שם מצא את חסידיו הראשונים. היו אלה איטלקים מן הדרום, מאוכזבי מציני, אשר חששו מן המלוכה הריכוזית של בית סאבוי. בקונין האמין כי מצא באיטליה את החברה האגררית, אשר עשויה להוביל את המהפיכה. בסוגיה זו היה בקונין מתנגדו העיקרי של מארכס, אשר האמין כי הפרולטריון העירוני הוא חוד החנית העתידי של המהפיכה. בקונין טען כי נפשם של הפועלים האורבנים טומאה על ידי תיאוריות בורגניות.
ב-1866 הקים בנפולי את "אחוות הסוציאליסטים המהפכנים".
ב-1867 עבר להתגורר בשוויץ. ביולי 1868 הצטרף לאינטרנציונל הראשון.