בפרוץ מלחמת העולם הראשונה נשלח למערב אירופה כעיתונאי. במשך הזמן הגיע למצרים שם פגש את יוסף טרומפלדור שהיה מבין הגולים שהוגלו לשם מארץ ישראל (על ידי השלטונות העות'מאניים), ויחד הקימו את גדוד נהגי הפרדות, שלחם עם הבריטים בקרבות גאליפולי. בהמשך המלחמה, למרות שהגדוד פורק עם הנסיגה הבריטית, המשיך ללחוץ על הבריטים וההנהגה הציונית להקמת גדודי צבא יהודיים במסגרת בריטית, כאשר רעיונו הכללי היה הקמת צבא מגן יהודי.
לאחר המלחמה עלה ארצה והחל לבלוט כפעיל ומנהיג ציוני, בעל אידיאולוגייה הקוראת ליהודים להלחם בכוח על זכויותיהם בארץ-ישראל. בפרעות שהיו בירושלים ב-1920, היה ז'בוטינסקי ממארגני ההגנה העצמית. הוא נעצר עם כמה מחברי ההגנה והם נידונו לעבודות פרך בעוון הסטה והמרדה, אך שוחררו לאחר סערה עזה שקמה ביישוב העברי, כשהגיע הרברט סמואל, הנציב העליון הבריטי הראשון בארץ-ישראל.