פרודון נודע בעיקר בזכות משפט זה, אשר מופיע בספרו "הקניין מהו?". יש לציין כי פרודון לא תמך מעולם בביטול מוסד הקניין, הוא האמין כי פגיעה ברכוש היא פגיעה בעיקרון החירות, והתנגדותו למוסדות המדיניים מנעה מבעדו לתמוך בהלאמת הרכוש. כוונתו של פרודון בהצהרה זו, היתה לכך שתחת המשטר הקפיטליסטי אין הפועל נהנה מפרי עמלו בשלמותו.