בימיו של פרודון היתה רוב אירופה בעיצומה של המהפכה התעשייתית. רבים מן ההוגים נחלקו ל"אופטימיסטים" - תומכי המהפיכה דוגמת סן-סימון ומארכס, ו"פסימיסטים" - מתנגדי החידושים הטכנולוגיים. פרודון, בדומה לסוציאליסטים ה"אוטופיסטים", התנגד להשלכות המהפיכה התעשייתית וקרא ליצור אידיליה אגררית בעיקרה.
פרודון היה בעל דעות ליברליות מחד וסוציאליסטיות מאידך. הוא קידש את ערכי החירות והשיוויון, וביקש ליצור מערכת כלכלית-חברתית חדשה אשר תהיה מבוססת על הדדיות, דהיינו - חליפין ללא רווח. פרודון התנגד לכל ביטוי של ריכוזיות ולשלטונו של אדם על חברו, ושלל את הפעולה הפוליטית כחלק מן המאבק הפרולטרי.
השפעתו של פרודון על הסוציאליזם הצרפתי של המאה ה-19 היתה אדירה, והפרודוניסטים היוו חלק מהותי מן האינטרנציונל הראשון.