"מעריב" נוסד ב - 1948 ע"י ד"ר עזריאל קרליבך וקבוצת עיתונאים שפרשה מ"ידיעות אחרונות" ויצרה עיתון מצליח ופופולרי. במשך כשלושים שנה היצדיק העיתון את סיסמת הפרסום שלו - "העיתון הנפוץ במדינה" אך בשנות השבעים והשמונים חלה נסיגה בתפוצתו לטובת היריב ההסטורי, "ידיעות אחרונות". מאז, מעריב עבר טלטלות ומשברים במישור הכלכלי, העריכתי והמשפטי.
באמצע שנות השמונים נרכש "מעריב" על ידי המיליונר רוברט מקסוול, בעל "קבוצת מירור". עיתונאים רבים, בינהם גם בכירים מ"ידיעות אחרונות", עברו ל"מעריב" מתוך תקווה להקים עיתון חדש ואיכותי. אולם השמחה היתה מוקדמת: ב - 1992 מת מקסוול בנסיבות מסתוריות והותיר אחריו חובות כבדים. על סף התמוטטות כלכלית, "מעריב" נרכש ע"י חברת הכשרת הישוב שבבעלות משפחת נמרודי. העיתון יצא ממשבריו הכלכליים, אולם נקלע לשערוריה ציבורית בפרשת האזנות הסתר. היריבות רבת השנים בין "מעריב" לבין "ידיעות אחרונות", הגיעה לשיאה בשנות התשעים, כשנחשפו האזנות הסתר לבכירים בשני העיתונים. עופר נמרודי, המו"ל והעורך הראשי של "מעריב, הואשם בהזמנת האזנות סתר לבכירים בעיתונו וב"ידיעות אחרונות" ונחשד ביוזמה לרצוח את שני יריביו, עמוס שוקן ("הארץ") וארנון מוזס ("ידיעות אחרונות"). פרשת האזנות הסתר התבררה כפרשה הסבוכה ביותר בתולדות העיתונות הישראלית, ומעורבים בה בכירים בתקשורת ובממשל בישראל. היא עוררה שאלות לגבי אמינות העיתונות והרף המוסרי של העוסקים בה.
בימים אלה נמצא נמרודי בעיצומו של הליך משפטי, והעיתון יוצא כסדרו מדי יום.