נסיבות היווסדו של "מעריב" קשורות בהפיכה של עיתונאי "ידיעות אחרונות" שהחליטו להתמרד נגד עיתונם ולהקים להם עיתון משלהם. עד אמצע שנות הארבעים היה "ידיעות אחרונות" העיתון הנפוץ בארץ. אולם לקראת 1948 נוצרו חיכוכים בין מו"ל העיתון, יהודה מוזס, ובין העורך הראשי, ד"ר עזריאל קרליבך (ממיסדי "ידיעות אחרונות"). בחשאי, ארגן קרליבך קבוצת עיתונאים, חברי הנהלה, עובדי דפוס והפצה שתכננו לחטוף את העיתון מידי בעליו. הם תכננו ללחוץ על מו"ל העיתון, מוזס, להיכנע לדרישותיהם להוציא את העיתון על פי דרכם ולשנות את שמו ל"ידיעות מעריב". הוצב לו אולטימטום של 24 שעות להחליט על מעשיו. בתום האולטימטום החליט יהודה מוזס שלא להכנע. הקבוצה פרשה מ"ידיעות אחרונות" וב - 15.2.1948 יצא הגליון הראשון של "ידיעות מעריב" - בפורמט הדומה ל"ידיעות" ועם צוות כותבים זהה. המו"ל הוא עובד בן עמי, בנקאי מנתניה. הפורשים היו בטוחים ש"ידיעות אחרונות ייסגר בלעדיהם, אולם "ידיעות אחרונות" המשיך להתקיים לצד המתחרה הצעיר. יהודה מוזס ובנו, נח מוזס, גייסו לעיתון צוות חדש. מאז, נטושה בין "מעריב" ל"ידיעות אחרונות" מלחמה גלויה, שהטביעה את חותמה על התקשורת בארץ.