פוריה האמין כי יצר האדם טוב מנעוריו וכי תאוות הבצע הינה יסוד כל הרע.
הוא הבין כי לא ניתן לבטל את תאוות הממון, אך ניתן לתעלה לכיוונים חיוביים. לצורך זה הגה את רעיון הקומונות הקואופרטיביות, הללו יהיו הבסיס החדש לחברה.
המדובר בקבוצות חברתיות קטנות (פוריה הגבילן בכ-1200 עד 1600 חברים לכל היותר), אשר יספקו צרכיהן באופן אוטרקי, ויבוססו על חלוקת עבודה מושלמת.
לבסוף, תבלענה הקומונות את הקפיטליזם בלא צורך במאבק אלים, ותהוונה את הבסיס החברתי החדש (במקום המדינה).
בתוך הקומונות לא יבוטל הקניין הפרטי, אלא יוגבל.
על מנת למנוע שחיקה, תתבצע תחלופה מהירה של העבודות כאשר הילדים מבצעים את המלאכות הבזויות.
פוריה השתייך לזרם ההוגים הסוציאליסטים הפסימיסטים - הוא שאף להחזיר את החברה למצבה הטרום-תעשייתי וטען כי במצב התעשייתי קיים ניכור בין הפועל לפרי עמלו (טיעון זה השפיע על קארל מארכס).