לאחר כשלון הפוטש, החליט היטלר כי השגת השלטון תיעשה דווקא על ידי ניצול הדמוקרטיה הרופפת שאפיינה את רפובליקת ויימאר.
ראשית, סילק היטלר מן התנועה כל גורם שנתפס בעיניו כאבן נגף בדרכו לשלטון: לונדנדורף, נוכח עמדתו האפיקורסית, חברי התנועה הסוציאליסטים ואף את הוגה תורת "מרחב המחייה" - האוזהופש.
במקביל החל גבלס, שהצטרף לתנועה בשנת 1922, להקצין את הסיסמאות האנטישמיות.
ב-1928 המפלגה הנאציונל-סוציאליסטית עודנה מפלגה קטנה (כ-75,000 חברים)) הנתפסת בעיני הבורגנות כמפלגת אספסוף.
בבחירות 1928 מקבלים הנאצים 12 צירים ברייכסטאג מתוך 419.
את נקודת המפנה ניתן לזהות במשבר הכלכלי העולמי של 1929; חלה אינפלציה קיצונית וערכו של המארק הגרמני יורד באופן חסר תקדים. בשנת 1931 נרשמו בגרמניה כ-5 מיליון מובטלים.
בבחירות שהתרחשו ב-14 בספטמבר 1930, התחזקו הנאצים וזכו ב-107 צירים ברייכסטאג.
ב-1932 חש היטלר חזק דיו על מנת להתמודד נגד הינדנבורג בבחירות לנשיאות. אולם ב-10 באפריל 1932 זכה הינדנבורג ב-53 אחוזים מן הקולות בעוד להיטלר ניתנו ב- 36 אחוזים.
מיד לאחר היבחרו, הוציא הינדנבורג את ה-ס.א. וה-ס.ס. (יחידת העלית של ה-ס.א.) מחוץ לחוק. היטלר קיבל את רוע הגזירה.
בבחירות הכלליות של יולי 1932 הפכו הנאצים לסיעה הגדולה ביותר עם 230 צירים ברייכסטאג. אולם הינדנבורג סירב למנות את היטלר לקאנצלר.
ויימאר עומדת על סף אנרכיה, עם ממשלה צרה שאיננה מסוגלת להעביר חוקים ואבטלה גואה.
בנובמבר 1932 נערכות בחירות נוספות, בהן נחלשים מעט הנאצים ומתחזקת המפלגה הקומוניסטית.
בדצמבר 1932 מנסה הינדנבורג לגבש קואליציה רחבה על בסיס כוחם של הנאצים כנגד האיום הבולשביקי. הנסיון נכשל.
לבסוף, ב-30 בינואר 1933 ממנה הינדנבורג את היטלר לקאנצלר.
מתוך כוונה להשתחרר מן התלות בצירי הרייכסטאג, פיזר היטלר את הרייכסטאג וקבע בחירות חדשות לתחילת מרץ.
ב-27 בפברואר פרצה שריפה בבניין הרייכסטאג. היטלר מיהר להאשים את הקומוניסטים, וכך השיג מהינדנבורג צו חירום "להגנת העם והמדינה", אשר ביטל באופן זמני את חוקי זכויות האדם והפרט, ונתן בידי הממשלה את הסמכות לעצור כל אדם החשוד בבגידה.
בבחירות שנערכו ב-5 במרץ 1933 זכו הנאצים ב-288 צירים.
לקראת סוף מרץ אישר הרייכסטג את "חוק ההסמכה", אשר הסמיך את הממשלה לחוקק חוקים מבלי להזדקק לאישור הרייכסטאג ושלא בכפוף לחוקה.
ב-1 באפריל 1933 הוכרז חרם לאומי על חנויות יהודיות וב-2 במאי איבדו האיגודים המקצועיים את תקפם החוקי.
ב-14 ביולי נאסרו כל המפלגות מלבד המפלגה הנאצית.
ב-30 ביוני 1934, הורה היטלר לראשי הס.ס., ריינהרד היידריך והיינריך הימלר, לחסל את צמרת הס.א.. בעקבות ההוראה נורו מעל 1000 אנשי ס.א., בהם רם. אירוע זה נודע בשם: "ליל הסכינים הארוכות".
לאחר פטירתו של הינדנבורג ב-2 באוגוסט 1934, לא נבחר נשיא להחליפו והיטלר מיזג את הנשיאות עם משרת הקאנצלר והכריז על עצמו כ"פיהרר" - מנהיג (Fuhrer).