מדיניות חוץ

מול האיום הגרמני חלה, בקיץ 1933 התקרבות מהירה בין צרפת וברית-המועצות, וביולי 1934 מתקבלת ברה"מ כחברה מלאה בחבר הלאומים. במאי 1935 חתמו ברה"מ וצרפת על חוזה שיתוף פעולה הדדי.

בתגובה לעלייתו של היטלר לשלטון מדכאת הממשלה האוסטרית, ביוני 1933 את המפלגה הנאצית האוסטרית. איטליה וצרפת מתקרבות נוכח האינטרסים האנטי-גרמנים המשותפים להן.

ב-16 במרץ 1935 הכריז היטלר כי סעיפי ורסאי הצבאיים אינם מחייבים עוד את גרמניה. ביוני 1935 נחתם הסכם ימי בין בריטניה וגרמניה.

ב-7 במרץ 1936 הפר היטלר הפרה בוטה של חוזה ורסאי בהכניסו צבא גרמני לחבל הריין.

ביולי של אותה שנה הכריז הגנרל פרנקו הספרי על מרד צבאי. גרמניה הנאצית, איטליה הפאשיסטית ופורטוגל נחלצו לעזרתו. בריטניה וצרפת מטילות אמברגו על ספרד ומחתימות את מעצמות אירופה (בהן גרמניה, איטליה ופורטוגל) על הסכם אי-התערבות. ההסכם מופר באופן עקבי הן על-ידי תומכי פרנקו והן על-ידי ברית-המועצות, התומכת בממשלה הספרדית.

לאחר פלישתה של איטליה לחבש, החלה להתקרב לגרמניה, עד שב-25 באוקטובר 1936 הקימו שתי המדינות את ציר רומא-ברלין.

בנובמבר, מצטרפת יפן המיליטריסטית לאנטי-קומינטרן של גרמניה, איטליה, צ'כסלובקיה ופולין, המופנה נגד רוסיה.

ב-13 במרץ 1938 מספחת גרמניה את אוסטריה בצעד שנודע בשם: "אנשלוס".

ב-30 בספטמבר חותמים היטלר ומנהיגי צרפת, בריטניה, איטליה וצ'כסלובקיה על הסכם מינכן, המעביר את חבל הסודטים, אשר היה תחת ריבונות צ'כית, לגרמניה. היטלר מתחייב לפני המעצמות כי חבל הסודטים הינו תביעתו האחרונה באירופה. ב-1 באוקטובר נכנסים כוחות נאצים לחבל הסודטים.

ב-3 במרץ 1939 מעניקות בריטניה וצרפת ערבויות חד-צדדיות לפולין.

ב-14 במרץ מאבדת צ'כסלובקיה את עצמאותה כאשר היטלר פולש לפראג.

ב-23 בספטמבר נחתם הסכם ריבנטרופ-מולוטוב; הסכם אי-התקפה בין ברה"מ לגרמניה, המלווה בהסכמים טריטוריאליים צדדיים. ההסכם מסיר מעל גרמניה את סכנת המלחמה בשתי חזיתות.

ב-1 בספטמבר 1939 פולשת גרמניה לפולין ויומיים לאחר מכן מכריזות בריטניה וצרפת מלחמה על גרמניה.