יו"ר העמותה למען רון ארד, יוסק'ה הררי, אומר שהנווט השבוי חי, ונמצא בידי איראן. הררי טען בקול ישראל, שארד חולה וכי העמותה שולחת לו תרופות. היו"ר הוסיף וטען כי ישנן ידיעות שוטפות שארד חי, אך אין הוכחות ברורות לכך. הררי שב וקרא לממשלה לנצל את המאבק העולמי בטרור ולהפעיל על איראן לחץ באמצעות ארה"ב כדי להביא לשחרורו של ארד.
"הארץ" מוסיף:
ראש המוסד לשעבר, שבתאי שביט, אמר לפני כמה ימים בנאום בכנס באוניברסיטת תל אביב, כי לישראל יש הוכחות מודיעיניות - גם אם לא משפטיות - שרון ארד נמצא בידי האיראנים. שביט אמר בנאום, שצוטט אמש בערוץ 2: "יש פחות או יותר קונצנזוס על גורלו של רון ארד, אבל זה לא ברמה של הוכחה משפטית. כשהיום רבנים צריכים להחליט על נעדר אם הוא חלל או לא חלל, הם צריכים לעשות את זה רק על פי הוכחות משפטיות ולא הוכחות מודיעיניות".
בהתייחסו לשאלה מדוע איראן מחזיקה ברון ארד בלי לגלות זאת לעולם, אמר: "לפי דעתי האיראנים הסתבכו. מהיום הראשון הם מכחישים כל קשר. יש לנו הוכחות שהוא אצלם. הוכחות מודיעיניות. בהתחלה הם הכחישו, אך הזמן עובר והם מוצאים את עצמם במצב שאם הם יוציאו אותו החוצה, הנזק שייגרם להם יהיה הרבה יותר גדול מאשר אם עשו זאת בתחילת הדרך".
מטוסו של הנווט רון ארד נפל באיזור צידון ב-16 באוקטובר 1986, והוא נשבה בידי הארגון השיעי אמל. האיש האחראי לשלומו אז היה מוסטפה דיראני, ראש מנגנון הביטחון של אמל, בעל קשרים הדוקים עם איראן. בתחילת 1988 עזב דיראני את ארגון אמל, לקח עימו את רון ארד והעביר אותו לחיזבאללה. משם ככל הנראה הועבר ארד לאיראן, אולם מאז נעלמו עקבותיו. המידע הקיים בישראל על ארד הושג בחקירתו של דיראני, שנחטף על ידי צה"ל מלבנון במאי 1994.