כאשר הביאו אותו נדודיו לבירתה של רוסיה דאז - סנט. פטרסבורג, כבר נודע רספוטין בזכות יכולות המרפא שלו. בסנט. פטרסבורג, אשר אצולתה נכבשה באותה עת בקסמי המיסטיקה, התקבל על ידי הכומר המוודה של הצארינה ורקטור האקדמיה התיאולוגית של העיר - פיאופן.
ב-1905 הוצג לפני הצאר, ניקולאי השני והצארינה, אלכסנדרה.
ב-1908 נקרא רספוטין לבית המלוכה, על מנת לטפל בבנם חולה ההמופיליה של הצאר והצארינה. רספוטין כרע ליד הילד, מלמל תפילה, ובקומו טען כי הילד יחלים. ואכן, כך היה - לילד הוטב. נהוג לשער כי רספוטין הצליח לרפא את הילד בעזרת היפנוזה.
מאותו יום הפך הנווד הסיבירי ליקיר בית המלוכה.
עם עליית כוחו, לא שכח רספוטין את עברו, וניצל את אהדת בית המלוכה לשם שיפור רמת חייהם של הצמיתים הרוסים.
רספוטין הפך ליועץ קרוב של הצאר והיווה משקל נגד למיליטריזם הרוסי של אותה עת, בהציגו עמדות פציפיסטיות מובהקות.
בסנט. פטרסבורג נודע רספוטין דווקא כשיכור הולל, אוהב נשים ומעורר סנסציות, אולם אם העז אדם לבקר בפני הצאר את אורח חייו של "השטן הקדוש", סירב הצאר לשמוע, ואף העניש את המבקרים.
ב-28 ביוני 1914 נעשה נסיון התנקשות בחייו של רספוטין. רספוטין, ששהה בכפר מולדתו באותה שעה, הובהל לבית החולים כאשר הוא פצוע באופן אנוש. היה זה ערב מלחמת העולם הראשונה, ורספוטין היה שולח מבית החולים מברקים לצאר, בהם הפציר בו לבל יכריז מלחמה. הוא הזהיר את הצאר שאם יכריז מלחמה, תבוא רעה גדולה עליו ועל רוסיה כולה.
לפי עצת רספוטין, הדיח הצאר את מפקד הצבא העליון, ניקולאי ניקולאיביץ, אשר, בתגובה, נשבע לנקום.
ניקולאייביץ' לא היה היחיד ששאף לדמו של רספוטין, רבים מבני האצולה התכעסו על קרבתו לצאר והתנגדותו למלחמה.
רספוטין לא היה עיוור לשנאתה של האריסטוקרטיה ובסוף נובמבר 1916 ניבא את הירצחו וטען כי אם ירצח על ידי קרוב משפחה של הצאר, יפול בית המלוכה הרוסי.