כאשר הגיע ב-1924 לארץ-ישראל חדל לכתוב ביידיש וכתב את שיריו בעברית בלבד.
הוא החל לפרסם את שירתו בעיתונות העיברית.
בשני טוריו בעיתון "דבר", "ממגילת הימים ההם" ו"שומר מה מליל", הוא הביע את השקפת עולמו המיליטנטית בכל הנוגע ליישום הדרך הציונית בארץ-ישראל.
כך בספריו - "סדן" ו"סדנא דארעא", הוא דרש מהאמנים לצאת מגידרם ולהצטרף למאבק הציוני.