לוק השתייך לזרם הוגי "האמנה החברתית", אשר מקורו בפילוסוף בן תחילת המאה ה- 17, תומס הובס. תיאוריית האמנה החברתית גורסת, כי במעבר מן "המצב הטבעי" (הטרום-מדיני), למצב המדיני, מוותרים בני-האדם על אי אילו זכויות ומקבלים זכויות אחרות תמורתן. לוק האמין כי במצב הטבעי שורר שיוויון בין בני האדם, שיוויון אשר בא לידי ביטוי בכך שאין אדם רשאי להטיל מרות על חברו. החיסרון במצב הטבעי, אליבא דלוק, הוא שבמצב זה כל אינדיבידואל רשאי לשפוט את חברו, לגזור את דינו ולהוציא לפועל את גזר הדין. כך, נוצר מצב בו מספר החוקים כמספר בני-האדם, אין שופט מוסכם ואין אמצעי כפייה של פסקי דין.
על מנת לתקן המצב, על בני האדם לחתום על אמנה בה יתנו הסכמתם להתחבר לקהילה וליצור גוף מדיני. תכליתה של המדינה היא השמירה על הקניין. "הקניין" בהקשר זה, הם החיים, החירות והנכסים. כאן ניכר הליברליזם של לוק - הריבון משרת את תושבי המדינה וחייב לשמור על חירותם.
לוק תמך בחלוקת סמכויות הריבון. הוא התנגד לשלטון יחיד וטען שחייבת להיות הפרדה בין הרשות המחוקקת לרשות המבצעת.
תורתו הפוליטית של לוק השפיעה השפעה עמוקה על הוגי תנועת ההשכלה בצרפת במאה ה- 18 ועל הליברליסטים בני המאה ה- 19.
יותר מכל, השפיעה הגותו המדינית, על תומס ג'פרסון, אשר ניסח את הצהרת העצמאות האמריקנית ברוח הגותו של לוק.