"וגם את המושלות, [...], שהרי אל-נא תדמה בנפשך שבאיזה דבר מדברי נתכוונתי יותר לגברים מאשר לנשים, ככל שתזדמנה במדינה נשים המוכשרות לכך מצד תכונתן הטבעית."
("פוליטיאה ז'").
אפלטון האמין כי נשים מוכשרות עשויות לנהל את המדינה באותו אופן שיעשו זאת גברים מוכשרים. המלך הפילוסוף יכול, אפוא, להיות "מלכה פילוסופית".
אולם בערוב ימיו, בדיאלוגים המאוחרים, השתנה יחסו של אפלטון אל הנשים, ובחזונו המדיני המאוחר, מתחנכות אמנם הנשים אולם אין באפשרותן להשתתף בחיים הפוליטיים.