כתביו של אריסטו התחלקו לכתבים חיצוניים - כתבים שנועדו לקהל הרחב, אשר נכתבו, כנראה, בצורת דיאלוגים, על-פי הדגם האפלטוני, כתבים לשימוש פנימי - רשימות לקראת הרצאותיו בליציום ורשימות מדעיות.
הכתבים החיצוניים והרשימות המדעיות אבדו כולם, למעט פרגמנטים מעטים ו"חוקת אתונה", אשר נתגלתה בסוף המאה ה- 19.
הכתבים אשר נשתמרו, הריהם הכתבים הפנימיים, נערכו במשך השנים וספק אם מבטאים את מלוא ההגות האריסטוטלית.
הכתבים הללו נמצאו כאשר בשנת 68 לפנה"ס כבש סולה הרומאי את אתונה.
את הכתבים חילק אריסטו לנושאים, אולם החלוקה המקובלת היום היא עבודתם של עורכים שונים במהלך השנים.
החלוקה הנהוגה כיום היא:
כתבים לוגיים ("אורגנון").
בלוגיקה ראה אריסטו כלי (אורגנון ביוונית קלאסית), מתודה פילוסופית, ולא פילוסופיה בפני עצמה:
"הקטגוריות", "על הפירוש", "אנליטיקות ראשונות", "אנליטיקות אחרונות", "על ההטעיות הסופיסטיות".
כתבים מדעיים.
כתבים העוסקים בביולוגיה, פיזיקה, אסטרונומיה ועוד:
"פיסיקה", "על הנפש", "על השמים", "על ההיווצרות והכליון", "ידיעות על בעלי החיים", "על החלקים המבניים של בעלי החיים", "על שינוי המצב אצל בעלי החיים".
פילוסופיה ראשונית.
14 ספרי ה"מטאפיזיקה", החוקרים את "היש באשר הוא".
פילוסופיה פוליטית ואתיקה:
"האתיקה הניקומאכית", "אתיקה מהדורת אודמוס", "פוליטיקה".
כתבי הפואסיס:
כתבים העוסקים בספרות ואמנות.
"רטוריקה", "פואטיקה".