אוקטביוס ניצל את פרשת האהבים על-מנת לתבוע נקמה בשם אחותו בפני הסנאט.
הוא ניהל מסע תעמולה נמרץ נגד אנטוניוס, הוקיע את תלותו בקליאופטרה, ואף הגדיל לעשות כאשר הפיץ ברבים את צוואתו של אנטוניוס, בה ציווה האחרון כי תחומי שליטתו ינתנו לקליאופטרה וילדיה, וביקש להיקבר באלכסנדריה.
הסנאט שלל מאנטוניוס את סמכויותיו והכריז מלחמה על מלכת מצרים.
בשנת 31 לפנה"ס יצאו אנטוניוס וקליאופטרה להלחם בצבאותיו של אוקטביוס באקטוס. משנחלו תבוסה, נסוגו למצרים.
קליאופטרה תכננה למצוא מקלט באסיה, אולם לבסוף החליטה להישאר ולהגן על מצרים.
היא שלחה שליחים לאוקטביוס, אשר ביקשו ממנו לאפשר לבניה של קליאופטרה להנהיג את מצרים ולמארקוס אנטוניוס לשהות באתונה.
אוקטביוס התנה את המשך קיומו של בית תלמי במותו של אנטוניוס.
קליאופטרה, אשר לא יכולה היתה לרצוח את אנטוניוס במו ידיה, שלחה אליו את הבשורה הפיקטיבית על מותה. בשומעו את הבשורה, תקע אנטוניוס את חרבו בחזהו.
כאשר הגיע אוקטביוס לאלכסנדריה, עשתה קליאופטרה נסיון אחרון לפתותו, על-מנת להציל את ביתה. הוא לא נענה לה, וקליאופטרה, אשר צוותה להלל את אוקטביוס בחוצות מצרים, התאבדה בנכישת נחש.
מצרים סופחה לרומא, ובנה בכורה של קליאופטרה, קיסריון, נרצח בידיו של קיסר רומא, אוקטביוס.