יום אחד בשנת 1966 נתקל גרינספן בלאונרד גרמנט, מי שהיה המנהל של תזמורת הסווינג בה ניגן גרינספן ועתה שימש כיועץ של ריצ'רד ניקסון. גרמנט הפגיש בין ניקסון לגרינספן, ובעקבות הפגישה הצטרף גרינספן לצוות יועצי הנשיא לענייני כלכלה. ניקסון תכנן למנות את גרינספן ליו"ר המועצה הכלכלית של הנשיא, אולם שבועיים בלבד לפני שאושר המינוי, התפטר ניקסון מתפקידו בשל פרשת ווטרגייט. הנשיא הבא, ג'רלד פורד, החליט לאשר את המינוי ובמהלך כהונתו השניים נהיו גם חברים טובים. במהלך כהונתו של קרטר חזר גרינספן לסקטור הפרטי, אולם כאשר נבחר רונלד רייגן החזיר את גרינספן לצוות יועצי הנשיא. גרינספן התמנה ליו"ר הועדה לנושא רפורמה בביטוח הלאומי. לאחר שסיים תפקיד זה בשנת 1983, המשיך במגוון תפקידי ייעוץ לרייגן, בעיקר בתחום הפיננסי.