לכל אורך הפגישה בסיינט מרטין, לא הובעו רעיונות קומוניסטים, לא פורטה מטרת האירגון ומטרתה המוצהרת של הועדה המרכזית, מלבד ניסוח החוקים והמצע, נוסחה בלקוניות: הצגת נושאים לדיון בפני ועדות המשנה הלאומיות ופירסום תשובותיהן.
בפגישתה הראשונה של הועדה המרכזית ניסונה הכרזת עקרונות האינטרנציונל. הנציג האיטלקי (לואיג'י וולף) הציעו אימוץ כללי "חברת הפועלים האיטלקים" של מציני, ההצעה נדחתה על הסף.
לאחר מספר פגישות התקבלה הצהרת העקרונות של מארכס, וחיבורו "פנייה למעמד הפועלים" הפך להצהרת הפתיחה של האירגון.
את המסמכים ניסח מארכס בזהירות, נוכח חרדתו מפני פילוג באינטרנציונל; הוא הסכים להשתמש במונחים כגון "מוסר אוניברסלי", 'זכויות' ו'צדק', אשר היוו סטייה טקטית ממשנתו.
בהצהרה הדגיש מארכס את הכרחיות האינטרנציונל, והצורך בשחרור עצמי של הפועלים. מטרת האינטרנציונל - לשמש מוקד לתקשורת ושיתוף פעולה בין אירגוני הפועלים בארצות השונות, המאבק לשחרור איננו מאבק למען זכויות מעמדיות, אלא להפלת השלטון המעמדי באשר הוא.