ההיסטוריה של האינטרנציונל היא ההיסטוריה של מלחמת הרעיונות. כל קונגרס של האינטרנציונל לווה בסכסוכים אידיאולוגיים בין הזרמים השונים.
את הקונגרס הראשון, אשר התקיים בז'נבה ב- 1866, ניתן לאפיין על-ידי הסכסוך בין הפרודוניסטים הצרפתים למארכסיסטים.
ההשתתפות בקונגרס היתה דלה - רק שלוש מדינות שלחו ייצוג רשמי.
הדיון נסב סביב שאלת גינוי הדספוטיזם הרוסי ותמיכה בהתעוררות הפועלים.
הצרפתים, חסידי פרודון האנרכיסט, התנגדו בכל תוקף להתערבות האינטרנציונל בשאלות לאומיות.
לבסוף הושגה פשרה - האינטרנציונל פירסם הצהרת גינוי של עריצות בכלל, לרבות הרוסית.
פער נוסף נתגלעה כאשר הציעו הפרודוניסטים כי רק פועלים של ממש יוכלו להצטרף לאינטרנציונל.
ההצעה נדחתה מתוך חשש בקרב האנגלים והשוויצרים לסיכון יחסיהם הטובים עם הליברלים.