בקונגרס השני שהתכנס בלוזאן ב- 1867, נתגרע פילוג נוסף בין בני הפלוגתא המסורתיים: הפרודוניסטים בהנהגת טוליין והועדה המרכזית המארכסיסטית, אשר ביקשה את סבסוד בתי הספר על-ידי המדינה.
סכסוך גדול עוד יותר אירע נוכח הדרישה הבלגית להלאמת מסילות ברזל ומונופולים. לרעיון ההלאמה לא היו מתנגדים, אך נשאלה השאלה: מי ינהל את התעשיות המולאמות?
לאחר דיון ארוך התקבלו הצעות הפרודוניסטים: בעלות ציבורית בלתי ספציפית ובנקים ציבוריים שיתנו אשראי חופשי.