ב- 19 ביולי 1870 פרצה המלחמה בין צרפת וגרמניה.
בפברואר 1871 נבחרה אסיפה לאומית בצרפת לשם השגת שלום עם גרמניה. האסיפה הייתה מורככבת בעיקר ממלוכנים והתעורר חשש בקרב הרפובליקנים, שמטרתה לבסס מונרכיה חדשה.
ב- 18 במרץ התקוממו תושבי פאריז והוכרז שלטון הקומונה הפריזאית.
הקומונה היתה מורכבת מחסידי בלנקי, ניאו יעקובינים, פרודוניסטים וסוציאליסטים שונים והיוותה יישום ראשון של רעיון "הדיקטטורה של הפרולטריון".
אנשי הקומונה שלטו מכח הטרור, והיו מוציאים להורג את מתנגדיהם ובהם את ארכיבישוף פאריז.
הקומונה לא היתה יוזמה של האינטרנציונל, אולם מארכס הביע תמיכתו בפעולתה ואף הזמין את חבריה להצטרף לאינטרנציונל, חרף הסתייגויותיהם של מרבית חברי האינטרנציונל אשר סלדו ממדיניות הטרור של הקומונה וחששו מפני תגובת דעת הקהל האירופאית.
הפלת הקומונה פתחה תקופת ריאקציה באירופה כולה ובין 1871-1879 נאסרה כל פעילות סוציאליסטית בצרפת.