עדיה גור (ע"ג) חורון נולד ב- 1907, בקייב, כאדולף גורביץ'. אביו היה סוחר קרקעות אמיד, שהעניק לילדיו חינוך אירופאי-חילוני.
בן שבע מתה עליו אמו, והמשפחה עברה להתגורר בטורינו, שבאיטליה.
לימים יספר חורון על חוויה מיסטית שפקדה אותו כתלמיד גימנסיה בטורינו של 1921, בה נתגלו לפניו הלוחמים העברים הקדמונים.
גורביץ' סבור היה שחוויה זו, היא שהועידה אותו להגות תורה חדשה, אשר עתידה להקרא "כנענית", שכן אותם עברים שהזה, שונים היו מן היהודים הגלותיים שהכיר באותה עת.
בן 17 עזב את טורינו והחל לימודיו האקדמיים בסורבון בפאריז. לימודיו נסובו סביב ספרות ושפות שמיות, היסטוריה השוואתית של דתות, מתמטיקה וסוציולוגיה.
בפאריז פגש לראשונה את זאב ז'בוטינסקי, והפך למפקד קן בית"ר המקומי.
אולם בד בבד, החלה להתגבש בנפשו של גורביץ' הצעיר, התורה שעתידה לערער על אושיות הציונית הרוויזיוניסטית ולהציע אלטרנטיבה מרעננת לציונות היהודית בכלל, הריהי תורת העבריות.
שלל גורמים עיצבו את הכנעניות של גורביץ', אך נראה כי החשוב בהם היה תירגומו את התעודות האוגריות אשר נתגלו ב- 1929.
חורון נוכח שקיים דמיון בולט בין השפה האוגרית לעברית הקדומה. מתוך דמיון זה הסיק קשר לאומי חזק בין האוגרים לבני ישראל. כאן החל חורון את מחקרו, אשר עתיד לפתוח בפניו עולם של תרבויות שמיות קדומות, בהן התרבות היהודית, אשר היוו למעשה את האומה העברית הקדומה.
באותם ימים של חיפוש אחר זהות לאומית חדשה, של שאיפה להגדרה עצמית, רגשות אשר קיבלו ביטויים באירופה כולה, גילה אדולף גורביץ' היסטוריה לאומית-עברית חדשה, היראוית, עטורת תהילה, אשר היוותה אלטרנטיבה להיסטוריוגרפיה היהודית-גלותית הנהוגה.
הוא שינה את שמו לעדיה גור חורון, על-שם חורו, האל המצרי הקדום.