המוסד הכלכלי החשוב ביותר בגרמניה אחרי הממשלה הוא הדויטשה בונדסבנק, הבנק המרכזי של גרמניה. השפעתו הרבה על המדיניות המוניטרית של גרמניה הפכה אותו לאחד מהמוסדות הפיננסיים החשובים באירופה, ואף בעולם.
המוניטין הטוב של הבנק נובע מתרומתו הכמעט אגדית ליציבות הכלכלית והפוליטית של מערב גרמניה ואירופה בכלל בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה.
למרות שלעיתים נראה כי הבונדסבנק קובע באופן מוחלט את המדיניות הכלכלית של גרמניה, למעשה יכולותיו ותפקידיו מוגדרים באופן ברור בחוק שקבע את ייסוד הבנק משנת 1957 (Deutsche Bundesbank definiert), ובכל זאת, השפעתו של הבנק על המדיניות המוניטרית של מדינתו גדולה יותר מזו של כל בנק אירופי אחר. בשל כך משווים אותו רבים לבנק המרכזי של ארה"ב, הפדרל רזרב. הבונדסבנק גם דומה במבנהו לפדרל רזרב - דירקטוריון הכולל את הנשיאים של סניפי הבנק (Land Central Banks), ובראשו עומד נשיא הבנק. מאז ספטמבר 1999 זהו ארנסט וולטקה.
בעקבות לקחי שנות העשרים והשלושים של תחילת המאה ה-20, הרעיון העיקרי מאחורי הפילוסופיה המוניטרית של הבנק הוא מניעת אינפלציה בכל מחיר, ולעיתים נשמעות ביקורות על הבנק, בייחוד מצד ארה"ב, בטענה כי מהלכיו להשגת יעד זה מחמירים מדי, ועלולים להוביל לדפלציה חמורה.