"ואשר לפיות ולרוחין משוטטים, סבורני שבכוונה מפיצים אמונה זו או אין מפריכים אותה, כדי לעורר אמון ביחס לשימוש בהשבעת דיבוקים, בצלבים, במי קודש ובשאר המצאות מסוג זה של אנשי הכמורה.
[...]
אילו נעקר פחד תפל זה מפני רוחין, ואילו נעקרו יחד עמו הניחושים על יסוד החלומות, נבואות השקר, והרבה דברים אחרים התלויים בכך, שבעזרתם נוכלים גונבים את דעתם של פשוטי העם, היו הבריות מסוגלים הרבה יותר למשמעות אזרחית מאשר כיום."
(מתוך: "לויתן", חלק א' - על האדם, פרק ב' - על הדמיון).