"חיילים אלמונים הננו בלי מדים,
וסביבנו אימה וצלמוות.
כולנו גויסנו לכל החיים
משורה משחרר רק המוות
בימים אדומים של פרעות ודמים,
בלילות השחורים של יאוש,
בערים ובכפרים את דגלנו נרים,
ועליו: הגנה וכיבוש!
לא גוייסנו בשוט כהמון עבדים,
כדי לשפוף בנכר את דמנו.
רצוננו: להיות לעולם בני חורין!
חלומנו: למות בעד עמנו!
ומכל עברים רבבות מכשולים
שם גורל אכזרי על דרכינו
אך אויבים, מרגלים ובתי אסורים
לא יוכלו לעצור בעדנו
ואם ניפול ברחובות, בבתים
ויקברונו בלילה בלאט,
במקומנו יבואו אלפי אחרים
להגן ולשמור עדי עד.
בדמעת אמהות שכולות מבנים,
ובדם תינוקות טהורים,
כמו במלט נדביק הגופות לבנים
ובנין המולדת נקים!
בימים אדומים של פרעות ודמים
בלילות השחורים של יאוש
בערים, בכפרים את דגלנו נרים
ועליו: הגנה וכיבוש!"