ב- 1891 התכנסו הצירים אשר נפגשו שנתיים קודם לכן בפאריז, בבריסל ודנו בעקרונות האינטרנציונל החדש.
בקונגרס זה עלתה לראשונה שאלת יחסו של האינטרנציונל למלחמה.
על אף שלא ניתן לטעון לגבי מארכס שהיה פאציפיסט במובהק, הרי שהאידיאולוגיה המארכסיסטית שאפה לשלום בינלאומי. המלחמה, אליבא דמארכס, מהווה פגיעה ישירה במעמד הפועלים, אשר הופך ל"בשר תותחים", ונלחם באחיו "המקופחים".
ברוח המארכסיזם, קיבל קונגרס בריסל הצעה לפעול נגד הבריתות הצבאיות, צבאות הקבע והתקציבים הצבאיים.