סוף דבר

האינטרנציונל השני המשיך להתקיים לאחר המלחמה, אך למעשה היתה זו גסיסתו האיטית של אירגון מפוצל, חסר השפעה חשובה או תומכים רבים. האינטרנציונל השני, אשר מספר חבריו ערב מלחמת העולם הראשונה הגיע לכ- 10 מיליון, לא היה כעת אלא ברית רופפת בין 40 מפלגות בעלות עמדות מגוונות.

רק מעטים מבין 6 מיליון חבריו של אינטרנציונל זה היו חברים בגרסתו המוקדמת.

האירגון החל להתפורר נוכח הגל האנטי-בולשביקי ששטף את אירופה כולה, ואף את פועליה, בשנות ה- 20.

התהפוכות שאירעו באירופה בשנות ה- 30, החל בעליית הנאצים לשלטון בגרמניה, דרך הפאשיזם באיטליה וכלה במהפיכה הצבאית של פרנקו בספרד, הביאו לקיצו של אינטרנציונל זה.

האינטרנציונל השני התפרק באופן רשמי ביוני 1939.