הולי ולהקתו הוציאו בזה אחר זה להיטים, תוך שהם פורצים דרך בהקלטותיהם באולפן. הולי השתמש בסוגים שונים של הד, טראקים כפולים ועוד הרבה טכניקות שכיום מהוות בסיס של כל הקלטת סטודיו, ובזמנו לא היו נהגו.
הקרדיט ללהיטים התחלף לסירוגין בין הולי לבין הקריקטס, אף שהשירים יצאו במהלך אותה תקופה. כך קרה ש "That'll Be the Day" רשום על שמם של הקריקטס, ו "Peggy Sue" מספטמבר 1957, על שמו של הולי.