יותר משהיה ויליאם מלך אנגליה, היה הוא דוכס נורמנדי. את מרבית ימיו העביר ביבשת, בהגנה על הדוכסות המאויימת, וביבשת מצא גם את מותו.
ביולי 1087 פלש לMantes. הכח הנורמני ניצח במערכה, אולם מפציעתו בקרב, לא החלים ויליאם לעולם.
חמישה שבועות גסס, עד שב- 9 בספטמבר 1087 נפטר.
על ערש דווי חנן המלך את אסיריו, חילק את הונו בין הכנסיות, העביר את דוכסות נורמנדי לבנו המרדן רוברט, והכריז על יורשו לכתר האנגלי - ויליאם רופוס, בנו האהוב.
הוא נקבר בכנסיה בנורמנדי, אולם במהלך המהפיכה הצרפתית של 1789, הוצאו וחוללו שאריו.