משהומלך, נאלץ הנרי, הראשון לבית טיודור (Tudor), לדכא התקוממויות רבות מטעם תומכי בית יורק.
החמורה שבהן, הייתה ההתקוממות בהנהגת למברט סימנל (Lambert Simnel), אשר התחזה לאדוארד, רוזן וורויק (Worwick), הטוען האחרון לכתר מבית יורק. הנרי, אשר אסר זה מכבר את הרוזן האותנטי, דיכא את ההתקוממות במהרה, וסימנל נאלץ לשרת כטבח המלך משך שארית ימיו.
משך כל ימי מלכותו נוהג היה הנרי להמנע ממלחמות; אנגליה היתה מדינה מבודדת מבחינה גיאוגרפית, מלבד סקוטלנד, שכנתה מצפון, עמה יישר הנרי את ההדורים עת השיא בתו הבכורה, מרגרט, למלך הסקוטי. תנאיה הגיאוגרפים היוו נכס אסטרטגי מבחינה זו, ונטל כלכלי מאידך, שכן אנגליה היתה מדינה ענייה במחצבים ואוצרות טבע, מקור ההכנסה העיקרי בתקופה זו. יציאה למלחמה הייתה, ועודנה, הוצאה כספית אדירה, ומכאן שהנרי, אשר שאף למלא את קופת המדינה ולהגדיל את אוצרות הכתר, נכון היה להתפשר מול מעצמות אירופה, ובלבד שלא ללחום בהן.
מאפיין נוסף של מלכות הנרי, היה בלימת כוחו של הפרלמנט, המאוייש באותה עת על-ידי האצולה, והגדלת כוחו של הכתר.