עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה הקיץ הקץ על האינטרנציונל השני. הסתאבות המפלגות הסוציאל-דמוקרטיות הגדולות, אשר הגיעה לשיאה עם תמיכתן בתקציבי המלחמה הלאומיים, גרמה להתפוררות הארגון ואיבוד אמונם של הפועלים בארצות השונות.
האינטרנציונל המשיך, אמנם, בפעילותו עד 1939, אך החל מ- 1914 היווה האינטרנציונל השני אסופת שרידיו של ארגון מפואר, אשר זה מכבר אבד עליו הכלח.
כנגד אותה פדרציה אנכרוניסטית אשר התקראה "האינטרנציונל השני", קרא לנין, עוד בסוף 1914, להקמת אינטרנציונל חדש, האינטרנציונל השלישי, אשר יהווה אירגון סוציאליסטי אקסקלוסיבי, ממנו יוקעו הסוציאל-דמוקרטים (הצנטרליסטים) "הבוגדניים" מזה, והפציפיסטים (הסוציאליסטים המתונים אשר התנגדו לדוקטרינת המהפכה האלימה) מזה.
בפברואר 1917 פרצה מהפיכה ברוסיה, ושמונה חודשים לאחר מכן, באוקטובר 1917, כבשה המפלגה הבולשביקית את השלטון הרוסי.
המהפכה הסוציאליסטית שפקדה את רוסיה, עוררה גל תגובות בעולם כולו; בגרמניה החלו שביתות המוניות, בפינלנד ובוואריה נפוצו נסיונות הפיכה, ובאירופה כולה קמו מפלגות קומוניסטיות צעירות בהשראת המפלגה הבולשביקית הרוסית.
סוציאליסטים רבים, בהם לנין, ראו במהפיכת אוקטובר את יריית הפתיחה של המהפיכה הסוציאליסטית הבינלאומית, זו שניבא מארכס עוד ב- 1848, ושלמענה נאבקו אין-ספור אירגונים סוציאליסטיים, בהם האינטרנציונל הראשון והשני.
נראה היה, כי הגיעה העת להקים אירגון קומוניסטי בינלאומי, אשר ישמור על הגחלת המהפכנית באמצעות תעמולה, ויהווה את גרעין היסוד לדיקטטורה של הפרולטריון, הריהי השלב האחרון בהליך ההיסטורי שחזה מארכס.
ללנין היה אינטרס מיוחד ביצירת האינטרנציונל השלישי; הוא חשש פן יפוג הקסם הבולשביקי, ומפלגתו תישאר בודדה במערכה מול המעצמות האנטי-קומוניסטיות המערביות (פחד זה התגבר נוכח מדיניות האינטרוונציה המערבית בין השנים 1919-1920). ארגון קומוניסטי בינלאומי מלוכד ובעל עצמה, אשר ילכד את המפלגות הקומוניסטיות החדשות, יבסס את המשטר הבולשביקי ברוסיה, ויקדם את המהפיכה הבינלאומית, שבעטיה תהווה רוסיה הסובייטית מעצמת-על.
לנין נואש מן האינטרנציונל השני, ושוב לא ראה בו זרז למהפיכה המארכסיסטית העולמית. ההחלטה על כינוס קונגרס בינלאומי של מפלגות קומוניסטיות, שנתקבלה בינואר 1918, היוותה יציאה ברורה נגד הסוציאל-דמוקרטים, העומדים בראש האינטרנציונל השני. תנאי הקבלה, היו אף הם, התרסה כנגד הסוציאל-דמוקרטיזם: ההשתתפות בקונגרס הותנתה בקבלת דוקטרינת "מלחמת המעמדות" המארכסיסטית, ותמיכה חסרת פניות בשלטון הסובייטי.
נהיר, כי מיום הקמתו היווה האינטרנציונל השלישי נכס אסטרטגי בידיה של המפלגה הקומוניסטית הסובייטית.
כנס היסוד של האינטרנציונל השלישי, אשר כונה "האינטרנציונל הקומוניסטי" או בקצרה: "הקומאינטרן" על-מנת להדגיש את הניגוד בינו לבין הסוציאל-דמוקרטים והסוציאליסטים המתונים, התכנס בינואר 1919. בכנס השתתפו בעיקר צירים רוסים, וזרים מעטים אשר שהו במוסקבה באותה עת.
בתחילת מרץ 1919 התכנס הקונגרס הראשון של הקומאינטרן, בו אושר מצע האינטרנציונל, אשר יצא נגד המפלגות הסוציאל-דמוקרטיות והאינטרנציונל השני.