מפא"י, מפלגת פועלי ארץ-ישראל, מפלגת השלטון בראשות דוד בן-גוריון, רצה בבחירות לכנסת השלישית שהתקיימו בשנת 1955, כמי שמבקשת להיות הנציגה האותנטית והבלעדית של הפועלים. באותה תקופה, השמאל הסוציאליסטי בישראל העלה על נס את הפועלים כעובדים החשובים, האותנטיים, הבריאים והמועילים לחברה. עמל כפיים ועבודה יצרנית נחשבו לערך עליון.
בדומה לשיח הסוציאליסטי העולמי, בהשפעת ברית-המועצות, נראה הפועל התמונה כשמבטו נישא מעט למעלה, בלוריתו עשויה היטב ועל כתפו פטיש כבד, מהסוג ששימש במחצבות ובעבודות בניין. המבט הפתוח, הצלול, צופה לעתיד הסוציאליסטי הזוהר. הסיסמה חסרת פשרות: "הפועל יצביע כך!"
בידו הימנית מברשת טבולה בצבע האדום, הצבע של הסוציאליזם הבינלאומי. הפועל מתווה את האות "א", סימנה של רשימת מפא"י בבחירות. אך הוא אינו מסתפק בכך, אלא שקודם לכן הוא מחק באותו צבע אדום את האותיות של היריבות הגדולות של מפא"י: את ה"ק" של הקומוניסטים, את ה"מ" של מפ"ם וגם את ה"ת" של אחדות העבודה, שהתפלגה ממפ"ם בשנת 1954 והתחרתה על הקול הסוציאליסטי, קולם של הפועלים.
המדור "מהבוידעם של הקלפי" נערך בשיתוף הספרייה הלאומית בירושלים, והפריטים המופיעים בו לקוחים מאתר האוסף "אסיפת בחירות" שמפעילה הספרייה.
לכרזות קודמות:
כך דורסים הבורגנים את כבשת הרש של הדמוקרטיה
הסופר השמאלני שכיכב בכרזה של מפלגת הימין
סדר יום כלכלי: התותח הסוציאליסטי נגד שוק חופשי