העבודה הקשה מתחה את החוט הדק שחיבר את האישיות המנטלית השבירה של פרי, והוא החל לחוות התמוטטויות עצבים, לצד התקפי טירוף, שכבר הפכו לסימן ההיכר שלו (הוא הקים את הבלאק ארק בשביל שיוכל לעבוד לבד מבלי שרהיטים ישברו).
למרות הצהרותיו נגד כל סוג של סמים חוץ ממריחואנה (שהוא כיוצר רגאיי כמובן תומך באישוררה בחוק), הסיפורים מעידים על שימוש נרחב וקבוע בסמים מסוג קוקאין, ספידים ואל. אס. די., כשמעשיה אחת מדברת על שתיית בקבוקי חומר ניקוי לראשי טייפים.
סיפור ידוע הוא על סופו של הבלאק ארק בשריפה בשנת 1979. פרי טוען כי הסיבה לשריפה היתה כבלים לא בטיחותיים, אך האגדה מתארת שבהתקף אסיד, החליט סקראץ' כי השטן הפך את האולפן לביתו, וכי עליו לשרוף אותו (ואגב, לירות לעצמו ברגל).
זמן לא רב לאחר שריפת הבלאק ארק, נואש פרי מתעשיית המוסיקה המשוחדת (כמו שאר המוסדות) בג'מייקה, והחליט לעזוב את מולדתו.