עם סיום מלחמת העולם ה-1 אשר במהלכה התנדבה לשרת במסגרת הצלב האדום,מצאה עצמה אלינור במשבר אישי כאשר באה לידיעתה אהבתו של בעלה לאשה אחרת.
אלינור ופרנקלין רוזוולט הצליחו לשקם את יחסיהם אולם בליבה של אלינור התגבשה ההחלטה שלא להיות אשה של איש ציבור אלא לבנות לעצמה קריירה עצמאית.
אלינור החלה לפעול במסגרות ציבוריות ביניהן המפלגה הדמוקרטית וגם "LEAGUE OF WOMEN VOTERS" גוף המספק לאזרחים מידע לגבי חוקי בחירות ועל ידי כך מפתח מודעות פוליטית בקרב אזרחי ארצות הברית.
שחרורה האישי של אלינור הגיע כאשר בעלה, פרנקלין רוזוולט חלה בפוליו.
אלינור היתה נחושה בדעתה לשמור על האינטרסים הציבוריים של בעלה , בהדרכתו הצמודה של לואיס הו, יועצו הקרוב של רוזוולט הפכה אלינור לממלא מקום של רוזוולט בכל הקשור לתיפקודו הפוליטי.
עד לשנת 1928 כאשר רוזוולט חזר לחיים הפוליטיים על מנת להתמודד על תפקיד מושל ניו יורק הפכה אלינור לאישיות ציבורית בזכות עצמה.