הקולונל פרון היה כוכב עולה בשמי הפוליטיקה הארגנטינאית. אולם על אף שסביר שאווה לא הייתה עיוורת לעובדה זו, נהוג לשער שהייתה לו לפילגש לאחר שנשבתה בקסמיו.
בפברואר 1944, עת מונה הגנרל אדלמירו פארל (Edelmiro Farrell) לנשיא ארגנטינה, נבחר פרון לסגן הנשיא.
פרון החל לתכנן דרכו לנשיאות.
אווה מצידה, חיזקה את מאהבה באמצעות תעמולה שהפיצה בתוכנית הרדיו שלה: "לקראת עתיד טוב יותר".
באוגוסט 1945 התיר פארל את המגבלות מעל ההתארגנות האופוזיציונית, אולם חזר בו חודש לאחר מכן לאור התגבשותה של אופוזיציה רחבה.
עבור ההמונים, הייתה זו נקודת השבירה; הממשל הצבאי הלך ונחלש, והמוני העם העייפים והרעבים, חיפשו להם הנהגה חדשה. הנהגה זו מצאו בדמותו של חואן פרון. פרון, על אף שהיה אחראי במידה לא מבוטלת לעוולות השלטון, החזיק בכריזמה לא מבוטלת, אומץ לב ראוי לציון, עבר עשיר בהצעות חוק סוציאליות ואולם קניינו החשוב מכל הייתה הנערה הפרולטרית האהודה, מעין סינדרלה ארגנטינאית, אשר יצאה מדלות לתהילה.
נוכח עליית קרנו של פרון בקרב האופוזיציה הגואה, נכפה עליו, ב- 9 באוקטובר 1945, להתפטר מן הממשלה.
כשבוע לאחר מכן נעצר פרון, והוחזק ללא משפט באי מרטין גרצ'יה.
ב- 17 באוקטובר יצאו ההמונים הנזעמים, אשר חששו פן אפסה התקווה, להפגנה מול ארמון הנשיאות בדרישה לשחרור פרון.
באותו יום הועבר פרון לבית החולים הצבאי בבואנס איירס נוכח דלקת הריאות ממנה סבל. אולם לקראת ערב, שוחרר הקולונל לשעבר, ומול כ-50,000 מתומכיו שהתאספו מול ארמון הנשיאות, הכריז על בחירות חדשות.
פחות משבוע לאחר מכן נישאה אווה דוארטה למועמד החדש לנשיאות בנישואים אזרחיים, אשר קיבלו תוקף דתי בדצמבר של אותה שנה.