אליזבת היתה אז בת 25. בחורה נאה ועליזה אשר התאהבה בקלות רבה על סובביה. היא החלה שולטת באנגליה בבטחה וביד רמה שכמותן לא נראו מאז ימיו של אביה, אדוארד השמיני.
היא סרבה להנשא על אף שחיזרו אחרי חשובי השליטים באירופה, והתעקשה להיות אדון לעצמה.
שאיפתה העיקרית היתה איחוד אנגליה. היא הפכה פרוטסטנטית בגלוי והפכה את הפרוטסטנטיות לדת מדינה. היא נהגה בקאתולים בסובלנות עד שנודע כי אחדים קשרו קשר נגדה, ופקדה להוציאם להורג.
בשנת 1587 הוציאה להורג את דודניתה מרי מלכת סקוטלנד, לאחר שנודע כי נטלה חלק במזימה לרצוח אותה כדי לתפוס את מקומה.
התקופה האליזבתית נודעה כתקופת פריחה עצומה לאנגליה.
אנגליה פרשה את זרועותיה לעבר העולם והכילה את שלטונה על ארצות רחוקות ובכך החלה את דרכה כמעצמה קולוניאליסטית.
תקופה זו היתה תקופת פריחה גם מבחינה צבאית.
בשנת 1588 שלח פיליפ השני מלך ספרד את ה "ארמדה", צי ספינות גדול אשר מנה 130 ספינות כדי להתקיף את אנגליה. אנגליה היתה אז פרוטסטנטית ופיליפ היה קאתולי אדוק שרצה להשליט את דת האפיפיור על כל ארצות אירופה. כאשר הופיע הצי מול חופי אנגליה, היכה בו הצי האנגלי מכה קשה והוא נחל כשלון מוחץ. רק 60 ספינות הצליחו לעשות דרכן חזרה לנמל האם בספרד.
הספרות והמוזיקה פרחו. בתקופה זו חיו ויצרו מחשובי הסופרים והמשוררים, אנשים כוויליאם שייקספיר, כריסטופר מארלו, ויליאם ברד ותומאס מורליי.
עד יומה האחרון סרבה אליזבת לגלות את שמו של יורשה.
לאחר מותה במרץ 1603, עלה לשלטון בן דודנה ג'יימס השישי מלך סקוטלנד והיה לג'ימס הראשון מלך אנגליה.
בצעד זה איחד את אנגליה ואת סקוטלנד תחת שלטון אחד למרות שהמשיכו להחזיק בפרלמנטים שונים מאה שנים נוספות לאחר מכן.