לקראת קום המדינה נקלע התיאטרון למשבר: הסיבה היתה הפער בין השחקנים הותיקים, שניהלו את התיאטרון, בחרו את המחזות והתעקשו לשחק בכל התפקידים, לבין השחקנים הצעירים שתבעו לעצמם זכויות. מלבד בעיות כלכליות וירידת הפופולריות, הטענות נגד התיאטרון היו שהוא מיושן ולא רלוונטי, השחקנים המבוגרים מתעקשים לגלם תפקידי צעירים והרפרטואר לא מתאים לרוח התקופה.
באפריל 1948 יצא התיאטרון לסיור הופעות בארה"ב ונחל כישלון. המצוקה הכלכלית והחיכוכים הפנימיים הביאו לשינוי המבנה הארגוני של התיאטרון - במקום ה"קולקטיב" של השחקנים המייסדים, הוקמה הנהלה ציבורית וועדת רפרטואר. התיאטרון התחיל להעלות הצגות ישראליות מקוריות, וב - 1953 התקבלו ל"קולקטיב" הותיקים גם שחקנים צעירים שהשתלבו בתפקידים הראשיים: שמוליק רודנסקי, שלמה בר שביט, שמוליק סגל, עדה טל, נחום בוכמןפנינה פרח, שרגא פרידמן ושושנה רביד.