אחת ממטרותיו העיקריות של המלך ג'יימס השישי היתה מציאת דרך חיים שלווה בעם המפולג בין שתי כנסיות היריבות ביניהן, אמנם הוא היה פרוטסטאנטי, אך ידע שאסור לו להשען על הפרוטסטאנטים יתר על המידה כיוון שיכעיס את הקאתולים.
מטרה נוספת היתה ירישת כיסאה של אליזבת מלכה אנגליה לאחר מותה. לשם כך כרת עימה ברית בשנת 1586.
בשנת 1589 נשא לאישה את אנה בתו של מלך דנמרק ובשנת 1594 נולד בנו הנרי, וב- 1600 נולד בנו צ'ארלס.
בשנת 1603 לאחר מותה של אליזבת הראשונה, ירשד ג'יימס את כסאה והיה למלך אנגליה.
כיוון שעד אז לא מלך באנגליה מלך ששמו היה ג'יימס, שונה שמו לג'יימס הראשון. בהפיכתו למלך אנגליה וסקוטלנד איחד את שתי המדינות תחת שלטון אחד. הוא רצה לאחדן תחת פלרמנט אחד, האנגלים התנגדו לרעיון מחשש להמלך הסקוטי יעדיף את בני עמו ויתעלם מדרישות האנגלים. כך נשארו המדינות המאוחדות עם שני פרלמנטים שונים למאה שנים נוספות עד לימי של המלכה אן בשנת 1707.
בשנת 1604 סיים את המלחמה בין ספרד ואנגליה וכונן שלום בין שתי המדינות.
תקופה זו היתה תקופת שגשוג ופריחה בממלכה המאוחדת.
אך ההפרדה בין הפרלמנטים גרמה לבעיות רבות כיוון שהמלך ג'יימס התייחס אל הפרלמנט האנגלי כשם שהתייחס אל הפרלמנט הסקוטי, תוך התעלמות מן העובדה שהפרלמנט האנגלי היה חזק הרבה יותר ומודע לחשיבותו בתהליך החוקתי.
בנוסף לבעיותיו המדיניות היה ג'יימס הראשון אדם מכוער ולא נעים לבריות. הוא הרבה לשתות וחי בפחד שמא ירצח. הוא היה חכם אמנם אך ללא שכל ישר והוגדר כ"שוטה החכם ביותר בעולם הנוצרי".
כתב שירים וספרים בנושאים פוליטיים. בספרו "החוק האמיתי של מלכויות חופשיות" תאר את כיצד צריך מלך למשלו במדינתו. הוא האמין כי מלך נמשח בחסד האל ולכן על נתיניו לציית לו תמיד וללא עוררין, "זכותם האלוהית של מלכים".
אך אמונות לחוד ומציאות לחוד. לאחר מותו של ג'יימס הראשון בשנת 1625, עלה לשלטון בנו, צ'ארלס הראשון וניסה לשלוט ללא פרלמנט, עמו מרד בו והוא הוצא להורג בשנת 1649.