"... לנו נותר הביטחון כי הארץ, הנמצאת בין הקטבים, מתוחמת במישטח כדורי. מדוע נהסס להכיר בתנועתה הסיבובית, שהיא טבעית ותואמת צורתה, במקום להניח, כי העולם כולו, שגבולותיו אינם ידועים ואינם ניתנים לקביעה, נע? ומדוע לא נודה, כי המראה של הסיבוב היומי הוא אמנם של השמיים, ואילו הסיבוב הממשי נעשה על-ידי הארץ? [...] שכן כשאניה שטה לאיטה, כל מה שנמצא מחוץ לה נראה לנמצאים על סיפונה בתנועה ביחס לספינה, והנוסעים משלים עצמם כי הם אלה המצויים במצב של מנוחה."
(מתוך "על סיבוביהם של גרמי השמיים", הוצאה ראשונה 1543, לטינית).
הנה כאן ניתן לראות את גישתו המדעית של קופרניקוס, אשר שלל את תפיסת היקום הישנה, הגיאוצנטרית, והציע תפיסה הליוצנטרית, המבוססת על ניסוי והיקש, על מהלכים מדעיים ולוגיים תחת מראה עיניים מטעה.
שורשי המסורת האסטרונומית הרווחת באותה עת היו במשנתו של הפילוסוף היווני הנודע אריסטו (Aristotales), אשר טען כי היקום מורכב משכבות רקיע נעות. הוגים בני זמנו של קופרניקוס סבורים היו כי כדור הארץ עומד במרכז היקום וסביבו נעים גרמי השמיים.
קופרניקוס מאידך, הושפע מן האסטרונום היווני תלמי, וביסס עיוניו על מתודה מתמטית טהורה ומדוייקת, אולם בניגוד לתלמי, אשר החזיק עדיין בגישה גיאוצנטרית, הסיק קופרניקוס מעיוניו כי הארץ איננה אלא כוכב לכת הנע סביב השמש הדוממת.
המודל הקופרניקאי של היקום איננו מדוייק, אולם גדולתו של קופרניקוס הינה בעצם יציאתו נגד המסורת האסטרונומית הגיאוצנטרית ובשימוש שעשה במתודה מדעית מובהקת, נטולת שיקולים לא מדעיים או הנחות יסוד בלתי מבוססות.