בשנת 1780 כאשר לא עלה בידיו של מונרו להשיג תפקיד פיקודי, חזר לוירג'יניה ללימודי משפטים.
לימודיו אלו הפגישו אותו עם תומס ג'פרסון אשר הפך להיות מעין מורה דרך וחבר אמיתי למונרו.
בשנת 1782 זכה מונרו במקום בבית הנבחרים של וירג'יניה,שנה מאוחר יותר זכה בבחירות לקונגרס הפדרציה, בו כיהן עד לשנת 1786.
אחד המהלכים אשר ייצבו את מונרו כדמות ציבורית מובילה היה בתקופת שהותו בצרפת, מטעם הנשיא ג'פרסון אשר במהלכה קנה את כל לואיזיאנה מנפוליאון,מונרו לא היה מוסמך לקבלת החלטה זו, אשר אושררה מאוחר יותר על ידי ג'פרסון עצמו.
ההחלטה זכתה לפופולריות עצומה בקרב הציבור והקנתה למונרו נקודות זכות רבות.