שירותו בקבינט המלחמה הפך את מונרו למועמד טבעי לנשיאות, המפלגה הרפובליקנית בחרה בו כמועמד על פניו של וויליאם קרופורד אשר קיבל את תפקידו של מונרו כמזכיר המלחמה.
המפלגה הפדרלית ניזוקה קשות בשל התנגדותה למלחמה בשנת 1812 ומונרו גבר על המועמד הפדרלי לנשיאות בקלות כאשר הוא זוכה ב-183 אלקטורים מול 34 בלבד בהם זכה יריבו.
הישיגיו העיקריים של מונרו הושגו במסגרת מדיניות החוץ שניהל,מונרו הביא להישיגים טריטוריאלים משמעותיים לארצות הברית בתקופתו ויתרה ספרד על מדינת פלורידה וכמו כן הוגדרו גבולותיה של לואיזיאנה.