בליינים ירושלמים על שריפת האומן: ”נשרף לנו הלב”

לאחר שהיא וחבריה שמעו ביום שלישי על שריפתו של המועדון הם החליטו שלא לעבור לסדר היום. ביום שישי הקרוב הם יערכו מפגן בהחלט לא שגרתי מול המועדון השרוף. המפגן, הם מתעקשים, הוא בעיקר מפגן סולידריות עם האומן ובעליו, ולא יינשאו שלטים אלא רק יקשיבו לשקט.

מאז נפתח האומן 17 מבלה בו כרמית כמעט מדי שבוע. עם הזמן הוא הפך עבורה הרבה מעבר למקום בילוי, ולא רק בשבילה. "כששמענו על השריפה ביום שלישי הגבנו בצעקה גדולה, נשרף הלב שלנו", היא אומרת. מתוך הצעקה החליטו על המפגן: "זה מעשה שבא מבפנים, זה לא מגיע להם, לבעלי האומן. הם אנשים יקרים ומי שעשה להם את זה חיסל חשבונות עם המקום הלא נכון ובטח בזמנים הלא נכונים".

למי שהדבר נשמע לו קצת תמוה, או לפחות מעלה גיחוך קל, כדאי לשמוע את ההמשך: "האומן 17 זו גאווה ירושלמית, לפני שהוא היה היו מסתכלים עלינו ברחמים, איך אנחנו חיים בעיר הקשה הזו ופתאום, מאז האומן, באים לפה, באים לבקר אותנו".

אז זה הכל עניין של גאווה ירושלמית?

"לא, האומן הפך למקום מפלט, לנקודה מנותקת בתוך הבלאגן מסביב. בין כל הפיגועים והפחד לאבד עוד ועוד אנשים יש את האומן, שמנתק אותנו לרגעים ארוכים בהם כולם ביחד ובלי בלאגן. רק זה היה חסר לנו מסביב, שישרפו גם את האומן".

אבל לכרמית, יש גם חוב אישי למועדון השרוף: לפני חמש שנים נהרג אחיה בפיגוע הראשון בקו 18. באותו שבוע הודיע האומן על סגירת המועדון לשלושה ימים, כאות הזדהות עם המשפחות השכולות. המעשה הזה ריגש אותה אז. "האומן 17 זו ההוכחה שבעיר כמו ירושלים, הר והר לא נפגשים אבל בני אדם כן.