מחקר חדש שמתפרסם בארצות הברית מגלה, כי לעוברים זכרים יש סיכוי גדול יותר לשהות ברחם מעבר לתשעה חודשים, לעומת עוברות נקבות. הריון תקין נחשב כזה שנמשך 41 שבועות.
ד"ר מיקל דיבון מבית החולים "לנוקס-היל" בניו יורק עמד בראש צוות המחקר, שכלל חוקרים אמריקאים ושבדים. לדבריו, המניע למחקר היתה העובדה, שתינוקות הנולדים לאחר סוף תקופת ההריון, חשופים יותר לסיבוכי בריאות ואף למוות.
על מנת לבדוק אם מינו של העובר עצמו קשור בהארכת ההריון, בדקו דיבון וצוותו 660 אלף תינוקות שנולדו בשבדיה בין השנים 1987 ל-1996. הממצאים הראו שזכרים בילו ברחם בממוצע יום אחד יותר, מאשר נשים. 26.5 אחוז מהעוברים הזכריים נולדו במהלך השבוע ה-41 וזאת לעומת 22.5 אחוז מהעוברים הנקביים. 7.6 אחוז מהבנים ו-5.5 אחוז מהבנות נולדו בשבוע ה-42. לזכרים היה סיכוי גדול פי 1.5 מהנקבות להיוולד בשבוע ה-43.
הסיבה השכיחה ביותר להתארכות ההריון, קובע המחקר, היא טעות בקביעת "היום הקובע" ללידה. לנשים שיולדות בפעם הראשונה יש סיכוי גדול יותר ללדת באיחור, מאשר לנשים שכבר ילדו. אבל, אף אחת מהסיבות האלה לא מסבירה את הפער המגדרי, שנמצא במחקר. לטענת החוקרים, ייתכן שהארכת ההריון קשורה לפגם נדיר באנזים, שיכול לגרום לעובר ליצר מעט מדי אסטרוגן, דבר שמאריך את ההריון. פגם זה קיים במקרים מסויימים, ונמצא רק אצל זכרים.
לטענת ד"ר דיבון, ייתכן שהתוצאות היו שונות אם המחקר היה מתבצע בארצות הברית ולא בצפון אירופה. "מכל מקום, התוצאות שלנו מראות שיש קשר בין מינו של העובר למועד הלידה", הוא אומר. עם זאת, הסיבות לשוני עדיין אינן ברורות לגמרי.