בינואר 1998 מפורסם כי קנת סטאר, החוקר המיוחד ששקד על פרשת וייטווטר, חוקר חשדות שקלינטון וידידו ורנון ג'ורדן הורו למוניקה לוינסקי, לשעבר מתמחה בבית הלבן, לשקר בעדותה בקשר לתביעת ההטרדה המינית שהגישה פולה ג'ונס נגד הנשיא.
בהמשך טען סטאר כי התקיים קשר מיני בין הנשיא ללוינסקי. קלינטון מכחיש את החשדות וזכור לו המשפט המפורסם "לא קיימתי יחסים עם האשה הזו" (I did not have sexual relations with that woman). החקירה מסתעפת, וקלינטון עצמו נחשד בעדות שקר בתצהיר שנתן בפרשת ג'ונס.
ב-17 באוגוסט 1998 נחקר קלינטון למעלה מארבע שעות על ידי חבר המושבעים שגייס סטאר. באותו ערב נואם קלינטון בטלוויזיה, מודה שקיים "יחסים בלתי נאותים" עם לוינסקי ומתנצל בפני העם האמריקאי על שהטעה אותו בקשר לכך.
ב-9 בספטמבר מפרסם סטאר דו"ח של 453 עמודים ומאשים את קלינטון בהתנהגות בלתי הולמת ורצף של שקרים בפרשת לוינסקי. ב-11 בדצמבר מחליט הקונגרס להתחיל מהלך הדחה, בעטיים של 4 סעיפים: עדות שקר בפרשת לוינסקי; עדות שקר בפרשת פולה ג'ונס; שיבוש הליכי משפט; וניצול לרעה של הסמכות הנשיאותית. בינואר 1999, למרות סקרים המראים שרוב הציבור מתנגד למשפט נגד הנשיא, תהליך ההדחה נפתח.
בפברואר מצביע הסנאט ברוב קולות להדחה בסעיפי עדות השקר, אך תומכי קלינטון משיגים תיקו בסעיף שיבוש הליכי המשפט, וכך נחסם גיוס רוב מספיק הנדרש להרשעה.
גם מפרשה זו הצליח קלינטון לצאת בשלום. אמנם דו"ח סטאר כלל תיאורים גרפיים של פעולותיו המיניות עם לוינסקי, וקלינטון צבר חוב של מיליוני דולרים לעורכי דינו, אך הפריחה הכלכלית הגדולה בארה"ב השכיחה מאזרחי המדינה את מעשיו של הנשיא בחדר המיטות שלו.